נשימת 8 - לאדם בודד

לפני כעשרים שנה התגלתה אלי שיטת נשימה, שלמיטב ידיעתי איננה קיימת בשום מקום אחר. השיטה פשוטה, עם היגיון ברור המבוסס על האנטומיה האנושית.

למרות שהשיטה מזכירה טנטרה, למיטב ידיעתי היא איננה כלולה בשום מסורת ידועה. למרות זאת, אני חושב שההיגיון האנטומי שבשיטה הופך אותה למדויקת יותר מכל שיטה אחרת.

בולט ושקוע

יש איברים בולטים, שיוצאים החוצה מקו הגוף, ויש איברים שקועים, שנכנסים פנימה. לבולט נסמן +, לשקוע נסמן −.

אצל הזכר: החזה שקוע (−) והגב בולט (+); איבר המין בולט (+) והישבן שקוע (−). אצל הנקבה זה הפוך בכל ארבעת האיברים: החזה בולט (+) והגב שקוע (−); אזור המין שקוע (−) והישבן בולט (+). לא איבר אחד נשאר באותו קוטב — שתי המפות הן היפוך מלא זו של זו.

המפה בצורת 8

עכשיו נצייר על הגוף ספרה 8 גדולה: העיגול העליון על פלג הגוף העליון, העיגול התחתון על האגן, והחיתוך ביניהם במותניים. לכל עיגול יש צד קדמי וצד אחורי — וכך מתקבלות ארבע נקודות קיצון, שהן בדיוק ארבעת האיברים: חזה וגב למעלה, איבר המין והישבן למטה.

שני הקווים שנחתכים

ה־8 היא קו אחד רציף שחוצה את עצמו במרכז. בנקודת החיתוך נפגשים שני גדילים, וכל אחד מהם מחבר בין שני קטבים זהים:

• אצל הזכר: גדיל אחד מחבר את החזה (−) לישבן (−) — שני מינוסים. השני מחבר את הגב (+) לאיבר המין (+) — שני פלוסים.
• אצל הנקבה, מאותו היגיון בדיוק, הגדילים מתחלפים: קו המינוס מחבר את הגב לאזור המין, וקו הפלוס מחבר את החזה לישבן.

המפנה

שני הגדילים אינם נפגשים בקצוות; הם מחוברים בקשתות שעוברות בקצה העליון והתחתון של ה־8. הקשתות האלה הן נקודות המפנה של הנשימה — הרגע שבין השאיפה לנשיפה. שם התנועה כמעט נעצרת, והקוטביות מתחלפת בהדרגה מגדיל אחד לשני. בציור זה נראה כמעבר צבע איטי.

איך מתרגלים

על מנת לתרגל, המצאתי תרגיל צ'י גונג בעמידה. את התנועה נעשה באמצעות הידיים, אך היא מדמה את המסלול בתוך הגוף: הידיים מציירות באוויר כעין תנועת 8. החצים בדיאגרמות שלמעלה מראים בדיוק את הכיוון הזה.

לזכר

1. התחל כשהידיים סמוך לבטן התחתונה ולאיבר המין — ושם אסוף את האנרגיה.
2. הנע את הידיים באלכסון כלפי מעלה והחוצה, מתרחקות מהגוף, עד גובה החזה. בזמן התנועה — שאיפה.
3. קרב את הידיים לחזה.
4. הפוך את תנועת הידיים לדחיפה אלכסונית כלפי מטה והחוצה, עד גובה הבטן התחתונה ואיבר המין. בזמן התנועה — נשיפה.
5. קרב את הידיים לבטן התחתונה, אסוף את האנרגיה — וחוזר חלילה.

לנקבה

אותה תנועה בגובה, אבל הפוכה בעומק — האלכסונים נכנסים אל הגוף במקום לצאת ממנו:

1. התחילי כשהידיים מרוחקות מהגוף, בגובה הבטן התחתונה ואזור המין — ושם אספי את האנרגיה.
2. הניעי את הידיים באלכסון כלפי מעלה ופנימה, אל עבר החזה. בזמן התנועה — שאיפה.
3. הרחיקי את הידיים מהחזה.
4. הפכי את תנועת הידיים לדחיפה אלכסונית כלפי מטה ופנימה, אל הבטן התחתונה ואזור המין. בזמן התנועה — נשיפה.
5. הרחיקי את הידיים, אספי את האנרגיה — וחוזר חלילה.

על הקצב

אני אישית לא אוהב לתת זמנים. לדעתי זה הופך את התרגול למאולץ ולא נכון. הכלל מבחינתי פשוט: לאט כמה שיותר.

די ברור שבחלק העליון והתחתון של ה־8 מדובר בשאיפה ובנשיפה חלשות, או בעצירה. אני אישית אוהב רצף, ולכן איני "עוצר את הנשימה" — אבל ככל שאני קרוב יותר לקצה העליון או התחתון של ה־8, כך השאיפה והנשיפה נחלשות.

שכל אחד יתרגל וימצא את הקצב הנכון עבורו.