איך לענות להאשמה שהיהודים הרגו את ישו

שלב ראשון: מי באמת הרג את ישו?

התשובה כתובה שחור על גבי לבן, גם בברית החדשה וגם אצל ההיסטוריונים הרומיים: פונטיוס פילאטוס, הנציב הרומי של יהודה.

הצליבה הייתה שיטת הוצאה להורג רומית מובהקת — כך העניש הצבא הרומי מורדים ועבדים בכל רחבי האימפריה. יתרה מזאת, ליהודים תחת הכיבוש הרומי לא הייתה כלל סמכות להוציא אנשים להורג. הברית החדשה עצמה אומרת זאת במפורש: כשפילאטוס מציע ליהודים לשפוט את ישו בעצמם, הם עונים לו — "אָסוּר לָנוּ לְהָמִית אִישׁ" (יוחנן י"ח, 31). הסמכות הייתה בידי רומא בלבד.

ולא רק הברית החדשה. ההיסטוריון הרומי טקיטוס — פגאני, שלא היה לו שום אינטרס להגן על יהודים או על נוצרים — כותב ב"אנאלים" (ספר 15, פרק 44) שכריסטוס הוצא להורג בידי הנציב פונטיוס פילאטוס בימי הקיסר טיבריוס. עדות רומית, ממקור רומי, על הוצאה להורג רומית.

והפרט המכריע: פילאטוס תלה מעל הצלב שלט — "מלך היהודים" (יוחנן י"ט, 19). זו לא הייתה הקדשה. זו הייתה אזהרה פוליטית רומית: כך רומא עושה לכל מי שמעז לקרוא תיגר על שלטונה. ישו הוצא להורג כמורד יהודי ברומא, תוך התרסה כנגד היהודים — לא כקורבן של עמו.

שלב שני: ישו היה יהודי. כל השליחים היו יהודים.

מי שמאשים את "היהודים" בהריגת ישו שוכח פרט קטן: ישו עצמו היה יהודי. הוא נימול ביום השמיני כדת משה (לוקס ב', 21), למד תורה, שמר מצוות, והסעודה האחרונה שלו הייתה — סדר פסח.

וכל שנים־עשר השליחים, ללא יוצא מן הכלל, היו יהודים. הם מעולם לא ראו את עצמם כמשהו אחר. פאולוס מעיד על עצמו: "עִבְרִי מִן הָעִבְרִים... פָּרוּשׁ" (אל הפיליפים ג', 5). ואפילו אחרי הצליבה, ספר מעשי השליחים מספר שהשליחים המשיכו לעלות לבית המקדש היהודי להתפלל (מעשי השליחים ג', 1).

מכאן נובעת השאלה שמפרקת את ההאשמה מבפנים: אם "היהודים" אשמים באופן קולקטיבי — אז גם ישו אשם, גם מרים אמו, גם פטרוס, גם יוחנן. מי שמאשים אותי כיהודי, היה מאשים את ישו עצמו אילו עמד כאן במקומי.

שלב שלישי: הכנסייה שלכם כבר ענתה על זה

מי שממשיך להפיץ את ההאשמה הזו לא מתווכח עם היהודים — הוא מתווכח עם הוותיקן.

בשנת 1965, במסגרת ועידת הוותיקן השנייה, פרסמה הכנסייה הקתולית את ההצהרה "נוסטרה אטטה" (Nostra Aetate), שבה נקבע רשמית: אין להטיל את האחריות למותו של ישו על כל היהודים שחיו אז, ובוודאי שלא על יהודי ימינו. האפיפיור בנדיקטוס ה־16 חזר וחיזק זאת בספרו על ישו מנצרת.

כלומר: נוצרי שמאשים אותי בהריגת ישו עומד בסתירה להוראה הרשמית של הכנסייה שלו עצמו.

שלב רביעי: בואו נדבר על מי הרג את מי

וכאן מגיע היפוך ההאשמה. נניח לרגע שהאשמה קולקטיבית היא דבר לגיטימי (היא לא). בואו נבדוק איך זה עובד על המאשימים עצמם:

נוצרים הרגו נוצרים — בהמוניהם, ובשם האמונה:

• מסע הצלב האלביגנזי (1209): הכנסייה הקתולית יצאה להשמיד את הקתרים — נוצרים שהואשמו בכפירה. בטבח בעיר בזייה נטבחו כעשרים אלף איש, ולשליח האפיפיור מיוחסת האמרה הידועה: "הרגו את כולם, אלוהים יזהה את שלו".

• יאן הוס (1415): מתקן דת נוצרי שהעז לבקר את הכנסייה — הוזמן לוועידה בהבטחת חסינות, נשפט ככופר ונשרף חי על המוקד. על פי המסורת, כשראה מעל המוקד איכרה זקנה ניגשת בדבקות דתית להוסיף עוד זרד למדורה ששרפה אותו, קרא את קריאתו המפורסמת: "הוי, תמימות קדושה!" (O sancta simplicitas). המשפט הזה נחקק בהיסטוריה כסמל לאמונה תמימה שמנוצלת בידי ממסד — האיכרה הייתה בטוחה שהיא עושה מצווה, בזמן שהיא שורפת אדם חי. בדיוק כמו מי שחוזר היום בתמימות על "היהודים הרגו את ישו" — בטוח שהוא מגן על אמונתו, בזמן שהוא מפיץ את השקר ששימש להצית מדורות במשך אלף שנה.

• ליל ברתולומאוס הקדוש (1572): קתולים טבחו אלפי פרוטסטנטים הוגנוטים בפריז בלילה אחד, והטבח התפשט ברחבי צרפת וגבה עשרות אלפי קורבנות.

• מלחמת שלושים השנה (1618–1648): מלחמה בין קתולים לפרוטסטנטים שהחריבה את מרכז אירופה. באזורים נרחבים בגרמניה נספתה עד כשליש מהאוכלוסייה.

ומוסלמים הורגים מוסלמים — עד עצם היום הזה:

• מלחמת איראן–עיראק (1980–1988): מלחמה על רקע סוני־שיעי שגבתה כמיליון הרוגים — מוסלמים שהרגו מוסלמים.

• המלחמות בסוריה ובתימן ממשיכות את הספירה גם היום, עם מאות אלפי הרוגים בסכסוכים שהציר הסוני־שיעי עומד במרכזם.

אף אחד שפוי לא מאשים את "כל הנוצרים" בשריפת יאן הוס, או את "כל המוסלמים" במלחמת איראן–עיראק. אז על סמך מה מאשימים את "כל היהודים" — כולל אלה שנולדו אלפיים שנה אחרי האירוע — במעשה שביצע נציב רומי?

והמכה האחרונה: מה היה קורה אילו ישו חזר היום?

וכאן השורה שסוגרת כל ויכוח:

אילו ישו מנצרת היה חוזר היום — מסתובב ומכריז שהוא בן האלוהים ושהכנסיות סילפו את דרכו — מי היה מסתער עליו? אני מבטיח לכם: לא היהודים.

ההיסטוריה כבר הוכיחה את זה. אנשים שרק טענו שהם מדברים בשמו — נשרפו, נטבחו והוצאו להורג בידי נוצרים, באשמת חילול הקודש. זה בדיוק מה שקרה להוס, לקתרים, ולאינספור "כופרים" אחרים.

מי שהרג את ישו היה שלטון רומי. ומי שהיה הורג אותו היום — סביר להניח שאלו היו "מאמיניו".