שמונה גביעים

שמונה בגביעים משקף עזיבה לטובת עומק — דמות מפנה גב לשמונה גביעים מסודרים ופונה אל ההר, לאור ירח. לא כישלון: הגביעים מלאים, והם כבר אינם מספיקים. הלב יודע שמשהו מהותי חסר, והחיפוש אחריו שווה את מחיר הדרך.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא מיצוי: משהו שהיה טוב סיים לתת את שלו, והנפש מבקשת עומק שהוא אינו מציע. שאלו: מה בחיי "בסדר גמור" ובכל זאת מרוקן אותי? מה אני מפחד להפסיד אם אודה שזה נגמר? לאן ההר שלי — מה הדבר העמוק שאני באמת מחפש?

עזיבה בשלה נעשית בהכרת תודה, לא בטריקת דלת: קחו את מה שלמדתם, סדרו את הגביעים יפה — ולכו. הכבוד למה שהיה הוא חלק מהדרך הלאה.