מלך המטבעות

מלך המטבעות הוא שפע מבוסס — יושב על כסאו בין גפנים, ידו על מטבע ועירו מאחוריו. הוא בנה אימפריה קטנה בעמל, בסבלנות ובשכל מעשי, ועכשיו הוא נדיב ממנה: מיטיב, מייצב, נותן עבודה וביטחון לסובבים. עושרו משרת — ואינו מגדיר אותו.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא בשלות חומרית: אתם — או המצב — מבקשים ניהול נבון של מה שנצבר: לבסס, להשקיע, להיטיב. שאלו: האם מה שבניתי מנוהל בחכמה, או מתגלגל מעצמו? למי הצלחתי יכולה לתת קרקע — משפחה, עובד, מתחיל בדרכו? ואיפה הנכסים מתחילים להחזיק בי במקום שאחזיק בהם?

עושר אמיתי נמדד במה שהוא מצמיח סביבו: היו קרקע יציבה לאחרים, ושמרו על היד פתוחה והראש מחושב. מלכות החומר בריאה כשהיא יודעת שהיא כלי — לא תכלית.