מלך החרבות

מלך החרבות הוא סמכות שכלית — יושב על כס הדין, חרבו זקופה ומבטו ישר. הוא מכריע על פי עיקרון, לא על פי אינטרס; מילתו מדויקת ופסיקתו שקולה. זו התודעה במלוא בגרותה: חוק, אתיקה, אחריות למילה. סכנתו — קור שמתנתק מהחיים.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא הכרעה עקרונית: המצב מבקש ראש צלול, כללים ברורים והחלטה שאפשר לעמוד מאחוריה. שאלו: לפי איזה עיקרון אני מכריע כאן — ואם אין לי כזה, מה הוא צריך להיות? האם אני עקבי, או מתאים את הכללים לנוחותי? איפה הדין שלי זקוק לקצת חסד?

סמכות אמיתית משרתת את האמת, לא את הכיסא: פסקו ביושר, נמקו בבהירות, והיו מוכנים לתקן פסיקה כשעובדה חדשה מתגלה. זו אינה חולשה — זה שלטון החוק בנפש.