שישה מטות

שישה במטות משקף ניצחון והכרה — הרוכב חוזר וזר הדפנה על מטהו, והקהל מריע. מאמץ נשא פרי גלוי, והסביבה רואה זאת. ההכרה מזינה ומחזקת, ובה בעת מציבה מבחן חדש: לרכוב בראש התהלוכה בלי להאמין שהתשואות הן העיקר.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא הצלחה נראית: משהו שעמלתם עליו זוכה — או עומד לזכות — בהכרה. שאלו: האם אני מרשה לעצמי לקבל את ההערכה בפשטות, בלי לגמד ובלי לנפח? את מי אני שוכח לשתף בקרדיט? ומה היעד הבא, אחרי התהלוכה?

קבלו את הזר בענווה ובשמחה — ואל תבנו עליו את זהותכם: הקהל מתחלף, והדרך ממשיכה גם ביום שאין בו תשואות.