הכוח

הכוח משקף עוצמה פנימית עדינה — היד הרכה שמרגיעה את האריה. אין כאן שבירת היצר בכוח הזרוע אלא ביות שלו: הכרה בכוח החי שבתוכנו — התשוקה, הכעס, הדחף — והפיכתו לבעל ברית במקום לאויב. גבורה אמיתית, הקלף מזכיר, שקטה.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב פנימית: מה שנדרש כאן אינו יותר כוח כלפי חוץ אלא יותר אומץ שקט כלפי פנים. שאלו: איזה יצר או רגש אני מנסה לדכא במקום להקשיב לו ולרתום אותו? איפה אני מבלבל בין תוקפנות לעוצמה? מול מה נדרשת ממני סבלנות של מאלף — לא של לוחם?

העבודה כאן היא התפתחות של ממש: היצר אינו נעלם, הוא מתעדן. גשו אליו ברוך ובהתמדה — כך הוא נעשה כוח מניע ולא כוח הורס.