השמש

השמש משקפת בהירות, חיוניות ושמחה גלויה — האור המלא שבו הדברים נראים כפי שהם, פשוטים וחיים. אחרי לילות הירח, הבוקר: הילד הרוכב בקלף אינו מיתמם — הוא שלם. זו שמחת קיום בלתי-מתנצלת, בריאות של נפש שמצאה את מקומה בשמש.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא חיובית וגלויה: מה שהיה מעורפל מתבהר, ומה שחי בכם מבקש לצאת לאור. שאלו: מה בחיי פורח כרגע ואינני עוצר להודות עליו? איפה אני מסתיר הצלחה או שמחה מתוך חשש? מה היה הילד שהייתי עושה ביום כזה?

קבלו את האור בפשטות, בלי לחפש את העננה הבאה. שמחה גלויה ומוקרנת אינה גאווה — היא נדיבות.