חזרה לכל המאמריםקורס בניסים
סיכום מאמר מקורבנות לחירות
Yosef Cohen21 ביולי 20260 תגובות
מקורבנוּת לחירות (ואחריות)
סליחה היא ריפוי כה עוצמתי, כי היא ויתור על "זכותנו" להיות הקורבן.
לחצו על כל תחנה כדי להרחיב
מנגנון התקיעות
מאסר עולם — ללא חנינה
1
אשמה או האשמה ▸
"בגלל X, Y, Z חיי תקועים" — האדם מאשים מישהו או משהו במצבו. יתכן שההאשמה מוצדקת לחלוטין, ובכל זאת עצם התירוץ הוא שכולא.
2
יצירת התניה ▸
נקשר קשר ישיר בין הסיבה לבין התקיעות — ולכן אי־אפשר לצאת ממנה כל עוד הסיבה קיימת.
3
אובדן שליטה ▸
הסיבה היא בדרך כלל אירוע מהעבר — אירוע שאיננו בשליטתנו כלל.
4
מאסר עולם ▸
הסיבה קיימת, איננה בשליטתנו ואף מוצדקת — לכן "ממילא" התקיעות צריכה להישאר לנצח. כך מתורצים כישלונות כלכליים, זוגיים וכל השאר.
↻
המעגל מזין את עצמו — גם כשההאשמה מוצדקת, עצם התירוץ המחשבתי משאיר אותנו בכלא
◆
נקודת השבירה — המפתח היחיד
הבחירה לסלוח
הסליחה נוטלת מאיתנו את "הזכות המפוקפקת" להיות קורבן. אם סלחתי — אין לי עוד את מי להאשים ואין במה לתרץ. זו קודם כול בחירה אקטיבית, לא רגש: "אני בוחר לסלוח" — גם כשהכעס עדיין נוכח.
התוצאה — חירות ואחריות
יציאה מקורבנות
נטילת אחריות
האחריות חוזרת מהנסיבות החיצוניות אלינו — ואיתה חוזרת גם השליטה על חיינו.
תהליך ניקוי
אמירת "אני בוחר לסלוח" שוב ושוב מתחילה ניקוי הדרגתי — עד לאשמה והכעס הקבורים בתאי הגוף.
שחרור התקיעות
כשנעלמת הסיבה החיצונית לבעיות — נעלמת גם התקיעות עצמה.
חירות
יציאה מ"קורבנות" אל חופש אמיתי — לא בשביל האחר, אלא בשבילנו.
נקי מדפוסי קורבן
נקי מאשמה
נקי מהאשמה
הגרעין: חוסר הסליחה נוח — אך מחירו הוא החירות שלנו.
מוטב לגמרי לבחור לסלוח.
מוטב לגמרי לבחור לסלוח.
תגובות (0)
כדי להוסיף תגובה, אנא התחבר
התחברות