ארבע חרבות

ארבעה בחרבות משקף מנוחה מכוונת — דמות שוכבת דוממת בחלל שקט, שלוש חרבות תלויות מעליה ואחת מונחת. אחרי המערכה, הנשק מונח: המחשבה זקוקה לשקט כדי להתאחות. זו אינה כניעה — זו החלמה, כינוס כוחות לפני ההמשך.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא צורך במנוחה אמיתית: הראש עמוס, והמשך לחימה עכשיו רק יעמיק את השחיקה. שאלו: מתי לאחרונה נחתי מנוחה שאינה מסך? אילו "חרבות" אני יכול לתלות על הקיר לשבוע — דיונים, החלטות, מאבקים? מה ירגיע את המחשבה: שקט, תפילה, שינה?

מנוחה היא חלק מהמערכה, לא בריחה ממנה: הגוף והתודעה מתאחים בדממה. קבעו אותה ביומן כמו פגישה חשובה — כי היא כזו.