שלוש חרבות

שלושה בחרבות משקף כאב לב חד — לב ושלוש חרבות נעוצות בו, על רקע גשם. אכזבה, בגידה או מילים שפצעו: הכאב אמיתי ואין טעם לייפותו. אבל האוויר שאחרי הגשם צלול — כאב שרואים אותו ישר, בלי סיפורים, מתחיל להתנקות.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא פצע פתוח: משהו כואב, ואולי דווקא הניסיון להתחזק מונע ממנו להגליד. שאלו: האם נתתי לכאב הזה שם מדויק, או שאני עוטף אותו בהסברים? אילו מילים — שנאמרו לי או שאמרתי — עוד נעוצות בלב? מה יעזור לי לבכות את זה עד הסוף?

לב שנחתך יכול להיפתח עמוק יותר — או להסתגר; ההבדל הוא בעיבוד. כאבו את הכאב במלואו, למדו ממנו את שיעורו, ואל תניחו לו להפוך למשקפיים קבועים.