שש חרבות

שישה בחרבות משקף מעבר למים שקטים — סירה חוצה את הנהר, נוסעיה שפופים אך בדרכם אל גדה רגועה. עוזבים אזור סוער: לא בתרועה, בחתירה שקטה. החרבות נוסעות איתם בסירה — הניסיון והשיעורים באים יחד — אבל הכיוון הוא הלאה, אל הרוגע.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא התרחקות מרפאת: הגיעה עת לצאת ממצב שוחק — מקום, קשר, הרגל מחשבה — אל מים שקטים יותר. שאלו: מאיזו סערה הגיע זמני לחתור החוצה? מה אני לוקח איתי בסירה — ומה חייב להישאר בגדה? מי עוד חוצה איתי ותלוי בחתירה שלי?

מעבר אמיתי הוא תהליך, לא קפיצה: חתרו בהתמדה גם כשהגדה השנייה עוד לא נראית. הרוגע מתחיל כבר באמצע הנהר.