שבע חרבות

שבעה בחרבות משקף פעולה בהיחבא — דמות מתגנבת ממחנה וחמש חרבות בזרועותיה, מחייכת לעצמה. תחבולה, קיצור דרך, אמירת חצי-אמת: לעיתים זו ערמומיות מחוכמת, ולעיתים גנבה — קודם כול מעצמך. משהו כאן אינו נעשה באור מלא.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא עקיפה: אתם — או מישהו מולכם — פועלים מן הצד במקום מן החזית. שאלו: מה אני עושה בהיחבא, ומדוע איני מוכן שיראו? האם התחבולה חוסכת לי עימות שממילא יגיע, וביוקר? ואם אני החשוד — האם בדקתי, או שהחשדנות שלי היא הגנב?

לא כל דיסקרטיות היא רמאות — אבל מבחן הכיס פשוט: מה שתתביישו בו כשייחשף, אל תעשו בחושך. אור הוא לא רק מוסר; הוא גם חיסכון.