תשע חרבות

תשעה בחרבות משקף חרדת לילה — דמות מתעוררת וראשה בכפות ידיה, תשע חרבות תלויות בחשכה שמעליה. שלוש לפנות בוקר של הנפש: הדאגות גדלות פי כמה, האשמות עולות, והמחשבה טוחנת. החרבות שעל הקיר אינן נוגעות בגוף — הן חיות במחשבה.

כשהקלף עולה בקריאה: הנטייה במצב היא ייסורי מחשבה: הסבל הנוכחי מתרחש בעיקר בראש — דאגות עתיד ואשמות עבר. שאלו: מהדאגות שלי — כמה באמת בידיי לפעול לגביהן היום? האם אני נושא אשמה שראוי כבר לתרגם לתיקון או לסליחה? עם מי אוכל לחלוק את הלילה הזה בקול?

מחשבות לילה שופטים לאור יום: כתבו אותן, אמרו אותן למישהו — הן מתכווצות כשמוציאים אותן מהראש. ואת הגוף העייף קחו קודם כול לישון.