קסטנדה היה אולי מבשר הניו אייג' הראשון, ללא ספק הגדול מכולם
17 מאמרים
מדיטציה מודרכת של ארבעים עד חמישים דקות, שבה הולכים אל השער שבין החיים למוות, פוגשים את המוות כמשרת של החיים ונותנים לו להשיל מאיתנו את מה שזמנו עבר. המאמר מביא את הטקסט המלא בעברית, הקלטה להורדה (באנגלית בינתיים), והסבר קצר למה דווקא במוות מתחילה תורתו של דון חואן.
עד עכשיו נמנעתי מלכתוב על תורתו של קסטנדה, כי מדובר בתורה עמוקה מאוד עם היקף אדיר — עשרה ספרים שנכתבו לאורך שלושים שנה, ותורה שממשיכה להיחשף ולהשתנות מספר לספר. למרות זאת אני בהחלט חייב לכתוב לפחות על חלק מהמושגים, כי זוהי תורה שהשפיעה עליי רבות. ההבדלים בין הספרים הראשונים לאחרונים הם הבדלי ענק גם זה מקשה על הסיכום. דון חואן עצמו מודה, בדיעבד, שבתחילת הדרך הוא נתן לקסטנדה בדיוק את מה שקסטנדה חיפש — חוויות "שמאניות" עם צמחים — כי כך אפשר היה למשוך אותו פנימה; אך אין זו תורתו האמיתית, במאמר אסביר מהי תפיסתי בנושא ומהי תורתו האמיתית של דון חואן. כך גם אסביר את המונח "כישוף", בהקשר של תורת קסטנדה.
מאמר זה יעסוק בתפיסת ה"אלוהות" בספרי קסטנדה וטאישה. למרות שזה לא נושא מרכזי בספרים, אני בוחר לכתוב מאמר זה כמאמר ראשון מפני החשש שקוראים יחשבו כי תורת קסטנדה היא עבודה זרה. לטעמי זה בדיוק הפוך - דון חואן למעשה שולל את ההגשמה את מה שהוא קורא לו "תבנית האדם" מבחינתו זהו אל שקרי. מיהו האל האמיתי לפי דון חואן? זה "הרוח" \ "הכוונה" או המופשט, והוא אל מאוד דומה לאל המופשט של הרמבם.
סיכום המושג שאולי הוא החשוב מכל בספרי קסטנדה - דרך הלוחם. המדובר בעבודה ענקית של הוצאת העקרונות מכ10 ספרים, לכן נעזרתי רבות במודל הבינה המלאכותית פייבל 5 , למרות שגם קולי האישי נשמע כאן היטב.
זהו חלקו השני של המאמר על דרך הלוחם. בחלק הראשון הלכנו את תחילת הדרך: מן האדם הרגיל — "עלה הנתון לחסדי הרוח" — דרך מדרגת הצייד ומדרגת הלוחם, מצב הרוח של הלוחם (שליטה והתמסרות בעת ובעונה אחת), המוות כיועץ, פירוק החשיבות העצמית, ועד התרגיל המתקדם מכולם: הרודן הקטן. כאן נמשיך אל פסגת הדרך — ואל סופה המפתיע.
הבחנתי בעבר כי יש הקבלות חזקות מאוד בין תורת אפיקטטוס הסטואי לדרך הלוחם. מאחר ואינני מבין הרבה בסטואיזם , נתתי למודל AI פייבל 5 את ספרו של אפיקטטוס וביקשתי ממנו ליצור מאמר המוצא הקבלות בין דרך הלוחם של קסטנדה לאפיקטטוס. כך שמאמר זה הינו יצירה של פייבל במאה אחוז ולא שלי. לדעתי התוצאה יפה מאוד.
גם כאן זיהיתי שיש הקבלות חזקות בין ויקטור פרנקל לדרך הלוחם. נתתי למודל הAI פייבל 5 את הטקסטים וביקשתי ממנו ליצור מאמר עם ההקבלות בין דרך הלוחם לבין ויקטור פרנקל. המאמר הוא נטו שלו. התוצאה לדעתי יפה מאוד.
עד "האש מבפנים" (הספר השביעי) תורת דון חואן נראית כאוסף של מושגים נפרדים: טונאל ונגואל, צמחי עוצמה, ראייה, חלימה, מודעות מוגברת, מכת הנגואל. ב"האש מבפנים" מתגלה שכל אלה הם פנים שונות של דבר אחד — תנועתה של נקודה אחת. קסטנדה עצמו קורא מחדש עשרים שנות חניכה כסיפור אחד: סיפורה של נקודת המאסף (assemblage point). מי שמבין את המושג הזה מחזיק בידו את המפתח לכל הספרים המאוחרים.
בשיחות המאוחרות של "סיפורי עוצמה" דון חואן מציג בפני קרלוס את צמד המושגים שהוא מכנה "המכסה שסוגר את כל מה שלימדתי אותך": הטונאל והנגואל. בספרים המאוחרים יותר, "מתת הנשר", "האש מבפנים" ו"שש הנחות ההסבר", הצמד הזה מקבל ניסוח מדויק יותר, כשלוש רמות של קשב. המאמר הזה מנסה לעשות סדר: מה ההגדרות, איך שתי המפות מתחברות, ובעיקר מדוע דווקא התחום האמצעי, הקשב השני, הוא המקום שבו כמעט כולם הלכו לאיבוד.
התעורר צורך לבדוק את מושג "קיר הערפל" בכתבי קסטנדה. אני אינני חווה מושג זה , אך ביקשתי מפייבל 5 לחקור, התוצאה לפניכם. לפי המאמר מובן גם למה חלק מהאנשים לא יחוו את המחסום כקיר ערפל
השחזור הוא תרגיל משנה חיים, לאמיצים בלבד. התרגיל הכי בסיסי באומנות ה"יוקשים" בספרי קרלוס קסטנדה. בגלל ההיקף האדיר של ספרי קסטנדה, המאמר לפניכם נעשה בעזרתו האדיבה של מודל הAI פייבל 5, עם זאת קולי האישי נשמע בו היטב. שחזרתי כמה שנים, והמדובר בתרגיל ששינה את חיי - עם זאת, ההשלכות שלו יכולות להיות טראומטיות. חשיפה של אמת נסתרת איננה אירוע קל. לכן המדובר בתרגול שכדאי לגשת אליו בכובד ראש וברצינות.
דיאגרמה מסכמת של תרגיל השחזור
על אהבה עם היקשרות, ללא היקשרות וההבדל בינהן
אחד הנושאים הסבוכים והחידתיים בכתבי קסטנדה הוא נושא ה"כפיל החלימה" או "גוף האנרגיה". במאמר זה ננסה להסביר את היחסים בינו לבין הגוף הפיזי. קרדיט: עוזר המחקר הנאמן שלי FABLE 5 מבית אנטרופיק.
את המאמר הזה כתבתי בעזרת מודל הבינה המלאכותית פייבל 5. כמו ברוב המאמרים על קסטנדה, חלוקת העבודה הייתה כזו: התזה, הקריאה בשני העצים והחיבורים למקורות ישראל — שלי; המודל איתר עבורי את הציטוטים בכתבי קסטנדה במקורם האנגלי, אימת כל ציטוט מול הטקסט המלא, תרגם אותם לעברית, ועזר בארגון המאמר ובניסוחו. אינני רואה רע בשימוש בטכנולוגיה, כל עוד היא משרתת "התפתחות פנימית".
אני לא חסיד של אף אחד. אין מבחינתי דרך רוחנית מושלמת, ואין מורה מושלם. בני אדם, גם הגדולים והחכמים ביותר, הם רק בני אדם. דון חואן עצמו אמר את זה לקרלוס במילים הפותחות את המאמר: לא להעריץ מרחוק, כי הערצה מרחוק יוצרת יצורים מיתולוגיים. להתקרב, לדבר, לבחון. במאמר הזה אני מיישם את העצה על קסטנדה עצמו. קרדיט לעוזר המחקר: FABLE 5