
הצד האפל של המדיטציה
מדיטציה היא פרקטיקה נהדרת שיכולה לעזור מאוד. אך מה שיכול להועיל יכול להזיק כשנעשה באופן קיצוני וללא הדרגה נכונה. במאמר אני מביא סיכום ראיון מיוטיוב בנושא עם כמה מילים שלי במבוא.
עניני דיומא, הגות, מחשבות וכל מיני
14 מאמרים

מדיטציה היא פרקטיקה נהדרת שיכולה לעזור מאוד. אך מה שיכול להועיל יכול להזיק כשנעשה באופן קיצוני וללא הדרגה נכונה. במאמר אני מביא סיכום ראיון מיוטיוב בנושא עם כמה מילים שלי במבוא.

בעידן שבו תיאוריות על אנונאקי ו"מרכבות האלים" פופולריות, קל ללכת לאיבוד בסיפורים על ישויות שמושכות בחוטי ההיסטוריה. התיאוריות הללו הן בסופו של דבר הסחת דעת קוסמית; במקום לעודד חיבור פנימי, הן שואבות אותנו לתפיסת עולם חרדתית שאינה שונה מעבודה זרה – מציאות שבה גורלנו נתון כביכול לחסדי כוחות חיצוניים ומוגבלים.

ירמיהו מציג גישה מהפכנית לגבי עתיד התורה, מבחינתו התורה היא טבעית באדם. לכן בשלב מסוים כאשר הטבע האנושי יתיישר, לא נצטרך ספרים, לא נצטרך לזכור את יציאת מצריים ולא נצטרך את ארון הברית. כך גם הקורבנות די מיותרים מבחינתו. מבחינת ירמיהו, כוחה של התורה איננו נובע מאירועים היסטוריים ואף לא מהספר הכתוב, התורה היא קשר חי לאלהים, המתקיים בהווה, לא מבוסס בהכרח על אירועי העבר או על ספרים!

מאמר זה הינו המשך המאמר "למה אינני מאמין במשיח אנושי": אני טוען שבדיוק כמו מושג המשיח האנושי שהביא לנו רק צרות, ומטרתו היתה שימור פוליטי דתי של מלכות בית דויד, כך קידוש מקום המקדש, נועד לאותה מטרה - הנצחת מקדשם של בית דויד. ובדיוק כמו שאין שום טעם במשיח אנושי או בבית דויד בימינו, אין צורך להנציח את מיקום מקדשם בימינו. ניתן לבנות אותו בכל הר מהרי ירושלים, ולא להיכנס למלחמה עם מליארד מוסלמים.

אני מאוד אוהב את התורה וחיי הפנימיים הם תורה. בלי רמח"ל, הרמב"ם, סיפורי התנ"ך וחז"ל - אין לי חיים. אני מרגיש בר מזל שזכיתי ללמוד וללמד את כל הדברים הנפלאים הללו, אני שמח בזה יותר מאשר לו היו לי מכוניות פאר ובתים על החוף. ועדיין, עם כל הכבוד לספרים, אני שומר לעצמי את הזכות לומר על חלקים מסוימים בתורה: "זה לא מקובל עליי, זה לא רצון אלוהים!".

לצערי יתכן שמאמר זה יכעיס אנשים, עם זאת זו דעתי ואכתוב אותה ויהי מה. אני מעדיף שריפת גופות על פני קבורה, גם בפן הרוחני. למרות זאת, אני גם נגד תרומת איברים על אף הצלת החיים שבעניין! במאמר אסביר את שני הדברים. (הסתייגות: האל בוחן כליות ולב. לכן כל מי שתורם איברים בכוונה טובה עשה מעשה טוב כי התכווין לטוב, אך בעיני המעשה עצמו לא נכון)

אני אישית משתמש בקלפי טארוט, א צינג וכדומה על מנת להבהיר צדדים של בעיה או מצב העומד בפני. אינני רואה בזה איסור, בפרט שאני מקדים לזה בקשה מהקב"ה שיאיר דרכי ובחירותי. כאן אפרט מעט על הצדדים ההלכתיים של הנושא ודעתי בעניין.

הרב קוק קובע קביעה מפתיעה: "תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות." במאמר זה נסביר מדוע תורת הסוד ותורת האבולוציה (ובעיקר גישת למארק) משלימות זו את זו.

האמונה במשיח אנושי מעולם לא הביאה לנו מאומה מלבד נזקים. לא זו בלבד, אלא שצריך להיות משוגע להעדיף ולחכות למשטר מלוכני כאשר אנחנו חיים בדמוקרטיה. אז הציפיה לגאולה היא בהחלט דבר חיובי מאוד וגם כתובה בתורה. הציפיה למשיח אנושי? הרבה פחות חיובית.

לפני שנים, כאשר התפרסמה סיפור על "מקובל" שהטריד ואנס נשים, הבנתי את הדינמיקה הפשוטה הזו. התכחשות ליצרינו ולאנושיותינו, יוצרת "מלאך", אדם טהור ונקי ללא רבב, שמאחוריו מסתתר שד. כשאני רואה אנשים "מושלמים" מידי, אני מתחיל לדאוג.

יש לי כבוד לתלמוד ולחז"ל, עם זאת אני חושב שיש בתלמוד בעייתיות רצינית. אם מתבוננים בספר הזה ובהשפעתו עלינו באופן אובייקטיבי, הספר הזה גורם לנו לבעיות קשות ברמת הכלל והפרט. מצד שני, כיום יש תנועה של "חזרה למקרא", גם זה בעייתי מהסיבות שאציין, אפילו יותר מהתלמוד. במאמר הזה אנסה להסביר את הבעייתיות שאני רואה בשתי הדרכים, ומה נכון.

אחת המהפכות הגדולות של רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, היתה הפיכת התפילה לפרקטיקה מדיטטיבית מתקדמת הנשענת על אותיות הא' ב'. מאחר ומהפכה זו כמעט איננה ידועה, נסקור מקורות וציטוטים בעניין.

התיעוד האחרון של חייל צה"ל המנפץ פסל בלבנון עורר אצלי מחשבות על הפער שבין פסוקי התורה לבין המציאות המוסרית שלנו היום. עם כל הכבוד לפסוקים כמו "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם", אני מאמין שבימינו, הדינים הללו אינם יכולים להיתפס כפשוטם. מה שמוביל לחשיבה מחודשת על הרלוונטיות של חלקים מהתורה לימינו.

כיצד אנו יודעים מה נכון? על מה אנחנו נסמכים כאשר אנחנו מבקשים את האמת? המסע שלי אל התשובות לשאלות הללו לא התחיל בבית המדרש או בספרי פילוסופיה, אלא בקליניקה, דרך כפות הידיים.